יום שישי, 28 בינואר 2011

שם הופך לסמל


אני מסתירה את פני
מאחורי כרזת מחאה
הנושאת את שמה
של ג'וואהר אבו רחמה
שנהרגה מירי גז מדמיע

בידי חיילים ישראלים
בבילעין, 31.12

היא לא תישכח
לאלה שאהבוה,
לאלה שהכירו אותה באמת,
לחבריה ,
בני כפרה
אנשיה
אני לא הכרתי אותה
אבל בכל זאת הייתי רוצה להציל אותה
מהשקרים, מהגירסאות, מהאומרים
מאחורי איזה פשע אינה עומדת יד אדם
לכסות על הדם, לסלף,
למחות את העוול,
להצהיר בשקר שידינו לא שפכו את הדם הזה.
את מותך לא יכולתי למנוע אבל הייתי רוצה
שתעמוד לי הזכות להימנות בין המקוננים
הנושאים את שמך כסמל
המונים אותך בין השאהידים
שקורבנם קונה להם חיי נצח
בהיכל הגאים והמתנגדים
גבורה אזרחית היא לעמוד בדרכה
של היסטוריה צמאת דם ולהיות אדם
ששמו יימנה בין החפים במרי לא אלים

גם אם אשוב להראות את פני מאחורי כרזה הנושאת את שמך
לא אשכח אותך ג'וואהר.








אין תגובות: